הפרויקט מתעד את סיפוריהם האישיים והמיוחדים של ניצולי שואה חרשים אשר שרדו את השואה. חוויות האדם החרש בשואה הן חוויות שונות מחוויותיו של אדם שומע. הם סבלו מרדיפה כפולה- הן בשל היותם יהודים והן בשל חירשותם והגדרתם כנכים. 

 

יתרה מזאת- ישנו פן מיוחד שונה לניצול שואה חרש, מעצם היותו חרש, וסיפור על התמודדות יוצאת דופן של אנשים שלא שמעו את הקורה מסביב ובכל זאת הצליחו לשרוד (למשל: אישה חרשת לא ידעה שהיא השתתפה בצעדת המוות וגילתה זאת רק בתהליך התיעוד). 

 

במסגרת הפרויקט, תועדו על ידי המכון לקידום החירש, בשיתוף עם יד ושם, 56 סיפורים אישיים של ניצול שואה חרשים, כולל  תיעוד סיפורם של 7 ניצולי שואה חירשים שהתחנכו בפנימיית מכסיקו-בודפשט, מוסד חינוכי יהודי לילדים חירשים וכבדי שמיעה בהונגריה לפני מלחמת העולם ה-2 ובמהלך תקופת השואה. לפני תחילת המלחמה היו 7 בתי ספר יהודים באירופה וזו קבוצת החרשים היחידה שלמדו יחד בבית הספר ושרדו.   

 

כמו כן תועדו 8 סיפורים של דור שני לניצולי שואה חרשים, באמצעות ראיונות מוסרטים. הראיונות בוצעו ע"י מראיינת מקצועית. לאיתור הדור שני קיבלנו סיוע מחברות מהקהילה: חוה סביר, אילנה סבן, ורות לבינגר. אצל חלק מהדור השני הוריהם לא תועדו כלל בעבר (נפטרו מוקדם) ולכן הם שמחו מאוד על ההזדמנות לתעד את סיפורם של הוריהם וגם סיפורם כדור שני. 

 

התיעוד והסרטונים תורגמו ע"י מתורגמנים שעברו תהליך התאמה לפרוייקט, לרוב העדויות יש תמלול של העדויות ובהמשך ילווה גם בכתוביות בעברית. 

​